א"י חנוכה

רק מובראק יכול להביא דמוקרטיה למצרים.

כשבוחנים את הסיבות שהוציאו מיליוני מצרים לצאת לרחובות, להתעקשותם להחזיק את כיכר תחריר בת ערובה ולדרישתם הלא מתפשרת לשינוי משטר במצרים, הסיבה העיקרית היא השחיתות. כל עוד העוני והאבטלה איפשרו קיום מינימלי של המוני המובטלים במצרים, האופוזיציה לא אזרה אומץ לצאת לרחובות. הפחד ממנגנוני הבטחון של עומר סולימאן והמשטרה עשה את שלו. אך באותה מידה בה מנגנוני הבטחון של מצרים הגנו מצרים מפני האחים המוסלמים ומשאיפתם להפוך את מצרים למדינת הלכה איסלמית הגנו מנגנוני הבטחון על האליטות המצריות והמקורבים מפני ביקורת. שחיתות זו באה לידי ביטוי דווקא בתוכניות הממשלתיות לפיתוח תשתית במצריים בשלושים שנים האחרונות.

רצח סאדת ב 1981 אומנם בוצע ע"י האחים המוסלמים ופורש בעיקר כהתנגדות להסכם השלום עם ישראל, אבל פרשנות זו היא מערב-צנטרית. הרקע להרצחו של אנואר סאדאת היה המצב הכלכלי של מצרים. מאז עלייתו של חוסני מובראק לשלטון התמקדה מדיניות הפנים שלו בהשקעות אדירות בתשתית. זה היה הלקח אותו למד חוסני מובראק מהרצחו של אנואר סאדאת, כבישים נסללו , גשרים הורמו ופרוקייטים ממשלתיים חקלאיים על הנילוס הביאו את מצרים למעמד של יצואנית פירות וירקות. הבעיה הייתה שהשחיתות הגואה במצרים, הן בקרב מפלגת השלטון והן בקרב הצבא, הביאה לכך שאחוז גדול מהתקציבים שנועדו לפיתוח הגיעו לידי אנשי עסקים מקרב המפלגה ומקרב הצבא, חלקם קצינים בכירים שעדיין מכהנים בצבא. יותר מעשר אחוז מכלכלת מצרים כיום נמצאת בידים הפרטיות של קצינים בכירים לשעבר ובהווה. מצב התשתית הירוד עדיין של מצרים מהווה ניגוד מוחלט לכמות הכסף המקומי והזר שהושקע בתשתיות במצרים ועדות חיה לרמת השחיתות הגואה במדינה. לא בכדי אחד מהמהלכים של הימים האחרונים שנקט מובראק על מנת לפייס את ההמונים היה פיטורם של שרים בעוון שחיתות, הקפאת נכסיהם ואיסור על יציאתם מהמדינה.

היום כשבצעד חסר תקדים האופוזיציה המצרית מפגינה ברחובות, נראה שהמפתח לשינוי הוא הצבא. הצבא הוא זה שהגן על המפגינים מפני בריונים בתשלום תומכי מובראק והם אלו שתמיכתם בעומר סולימאן מקנה לו את הלגיטימיות בקרב העם כיורש זמני למובראק. אך הצבא המצרי שהמאפיין העיקרי שלו הוא ציות מלא לפקודות וראש קטן של חייליו ושל קציניו מדרגות הבניים מנוהל ע"י אותם קצינים בכירים שיפסידו הרבה מאוד ממעבר לשלטון דמוקרטי ושקוף. שינוי אמיתי במצרים עלול לעלות לקצונה הבכירה של צבא מצריים בהרבה כסף בשלב ראשון ואף בהעמדה לדין בגין שחיתות כשלב שני.

לכן, כל עוד קצונת הביניים בצבא המצרי לא תיקח את עמדת המפגינים, היחיד שיכול לשנות את החוקה המצרית ולגרום לשינוי אמיתי במשטר במצרים הוא לא אחר מחוסני מובראק. כדאי לגורמי האופוזיציה לפנות אליו בהצעה מאוד פשוטה. בתמורה לשימוש בכוחך כעריץ לשינוי אמיתי במצרים תזכה את הלחנינה. לך ולמשפחתך אין מה להפסיד. שנה את המשטר, קח את כסף (40 עד 40 מיליארד) וברח.